הגינה שלנו מהווה את אחד ממקומות המפלט בבתים שלנו. מקום של מרגוע בו ניתן ליהנות ממנוחה תחת קרני השמש, מאירוח של חברים, הפסקת קפה ומשחק עם הילדים. במקרים בהם חפרפרת מחליטה “לקפוץ” לביקור, אותו בילוי בגינה הופך לפחות מומלץ.
החפרפרת נחשבת לסוג של מזיק שחי ונע מתחת לאדמה. חברות העוסקות בהדברה והרחקת מזיקים יודעות לתת כיום מענה רחב גם במקרים של פלישת חפרפרות לגינה שלנו וזאת באמצעות שימוש נבון בטכניקות וחומרי הדברה שונים.
האם בישראל ישנן חפרפרות או מכרסם אחר הדומה להן?
אתם תופתעו לדעת כי בישראל אין בעצם חפרפרות. מה שבאמת תמצאו בגינה שלכם מתחת לאדמה הוא החולד, הדומה במראהו ובתכונותיו לחפרפרת. בישראל, הופעת חולד בגינה מובילה רבים להזמין אליהם, בלשונם, הדברה של חפרפרת .
החולד, כאמור, דומה בתכונותיו במראהו לחפרפרת. החולד המצוי בישראל משמש, גם הוא, כמרכסם עיוור החי מתחת לאדמה. מדובר בבעל חיים החי בגפו ונחשב למאוד טריטוריאלי, כשהמחילות שבהן הוא חי ויוצר, מהוות את החללים בהם הוא נע לאורך רוב שעות היום.
את החולד ניתן למצוא בגינות בכל רחבי הארץ, כשהוא פעיל לאורך שעות היום ובשעות המוקדמות של החושך. מדובר במכרסם העלול להעביר אלינו מחלות באמצעות הפרשותיו השונות ואף במקרים בהם נתקלנו בו והוא נשך אותנו.
מהם הסימנים המקדימים לקיומה של חפרפרת\חולד בגינה?
הסימנים המובהקים לקיומם של חפרפרת או חולד בגינה הן אותן תלוליות עפר בולטות שנוצרות מסילוק העפר של אותם מכרסמים, כשהם נעים ומרחיבים את מחילותיהם התת קרקעיות.
בגינות ירק עשירות בירקות ושורשים, ייהנה החולד ממה ששתלתם, כשאתם תופתעו לראות בכל פעם ירקות ושורשים שבהם נגסו שמהם ניזון החולד. בגינות בהן קיימים מרבדים של דשא, יגרום החולד להרס שלו, זאת לצד נזק משמעותי לתשתיות החשמל ומערכת ההשקיה בגינה.
סימנים מקדימים אלו, מדגישים מדבירים רבים, מהווים את הצורך בהזמנה של חברת הדברה כשזו תוכל לתת מענה רחב בכל הנוגע להדברת מכרסמים הקיימים בגינתכם, כשאותם סימנים עליהם הצבענו, יובילו ברוב המקרים להימצאות של חפרפרת או חולד בגינתכם.
שימוש במלכודות ברחבי הגינה
אחת המשיטות בהן משתמשים חברות הדברה בעת גילוי על חפרפרת או חולד בגינה הוא השימוש במלכודות. למדבירים קיימות מספר מלכודות שאותן הם יבחרו למקם בפתחי הכניסה והיציאה של המחילות.
חלק מהניסיון הרב שצברו מדבירים בלכידה של מכרסמים, ובניהם גם החולד, מאפשר להם להעריך בצורה מדויקת מאילו פתחים ויציאות החולד יעבור ובכך למקם את המלכודות בנקודות בהן יביע עניין.
אחת מהמלכודות בהן עושים שימוש מוכרת כתיבת האכלה. במלכודת זו יניחו המדבירים מזון הנחשב למזין בעיני החולד וזאת בכדי שיתפתה להיכנס למלכודת ובמגע שלו עם המזון יופעל מנגנון שיוביל ללכידה שלו.
שימוש במלכודת תיבת האכלה נעשה במקרים ובהם משפחות אינן מעוניינות לבצע הדברה בגינה, תוך שימוש בחומרים שונים וזאת מתוך החשש לפגיעה רחבה יותר בבני הבית, חיות המחמד ובעלי חיים אחרים. בנוסף לכך, ישנם משפחות המעדיפות לעשות שימוש במלכודות שאין בהן לפגוע פגיעה פיזית אנושה בחולד ולאחר לכידתו הן יעדיפו לשחררו במרחבי הטבע.
מלכודת נוספת בה עושים מדבירים שימוש הינה מלכודת קפיץ. במלכודת זאת, לעומת מלכודת תיבת האכלה, המנגנון שלוכד את החולד נסגר על גופו באיבחה אחת, כשזו תוביל ברוב המקרים לפציעה או הריגה שלו.
מלכודת שלישית, שאינה כבר בשימוש בישראל ובמדינות אחרות, היא מלכודת דבק. כשמה כן היא – לוכדת את המכרסם בזכות משטח דבק שאינו מאפשר למכרסם לזוז או לברוח. במדינות רבות, לאורך השנים, נקבע כי מדובר במלכודת שיש להפסיק השימוש בה, כשאותה לא ניתן כיום לרכוש בשום חנות.
שימוש בחומרי הדברה נגד חפרפרת
הדברה של חולד או חפרפרת בגינה מתבצע בדומה להדברה של מכרסמים אחרים וזאת בשילוב של הדברה הכוללת רעלים יחד עם פיתיונות.
אחד מהפיתיונות שבהם עושים שימוש כנגד החולד הוא רעל אנטי קואגלט שאותו ימצא החולד בתוך חיטה גרוסה. כאן, יציבו המדבירים את הפיתיונות בתוך מחילות החולד וזאת בכדי שיזינו אותו. שימוש ברעל אנטי קואגלט יוביל לחיסול החולד רק אחרי שבועיים וזאת בשל פעילות ההשהיה שיש לאותו פיתיון.
לצד השימוש המותר ברעל אנטי קואגלט, חשוב לזכור כי השימוש בהדברה באמצעות גלולות גז כנגד חולד ושאר מכרסמים אסור בישראל. מדובר בגלולות גז המהוות סכנה גם כנגד המדבירים עצמם, ומכאן שהשימוש בהן אסור, לבטח כשהן הופכות לרעילות בסביבה וחללים לחים.
